במה עוסקים חברי הגרעין ?

חברי הגרעין עוסקים בתחומים רבים ומגוונים. אנשי חינוך, הייטק, תעשיה, ניהול, שיווק,עצמאיים וצבא. חלקם עובדים ברמלה והסביבה וחלקם נוסעים למרכזי תעסוקה והייטק סמוכים. הגרעין לא מאופיין בגוון אחד של אנשים, על כן כל משפחה שמצטרפת מוצאת את מקומה בתוך פסיפס קהילתי עשיר.

 

איפה הגרעין ממוקם?

הגרעין פרוס על פני כל שכונות העיר במגמה להשפיע בצורה רחבה ולייצר עשיה שנותנת לכל שכבות האוכלוסיה.

על אף ההתפזרות בכל העיר ישנם מקומות שיוצרים מעין ריכוז קהילתי עצמאי, בעיקר סביב שבתות ומפגשי תפילה ולימוד.

המרכז הראשון והגדול של הגרעין מרוכז בשכונת יוספטל, סביב בית כנסת קדושי השואה.

בית הכנסת מהווה מרכז תרבותי-תורני-קהילתי לכל האיזור, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ימי חול ומועדים.

בבית כנסת יש מתחם המשמש ככולל ערב, ובעבר שימש גם ככולל אברכים ביום. משפחות רבות קבעו את ביתן בשכונה זו, המכילה בתוכה גם את בית הספר של הגרעין, וארבעה גני ילדים ומעון. אזור זה מלכד את שכונות יוספטל, ונווה דוד.

 

שכונת עמישב, (שכונה מעורבת) מהווה אף היא מוקד התרכזות ועשיה קהילתית. בשכונה קיים בית כנסת "עמישב" שנפתח מחדש ע"י חברי גרעין לאחר שהיה סגור מספר שנים. בית הכנסת מושך אליו חברי גרעין המתגוררים בשכונה, ובשכונות סמוכות.

בית הכנסת מפעיל בשבתות ובימי חול, תפילות שיעורי תורה ומפגשי משפחות.

שכונות סמוכות: קריית האומנים, גינדי,ישיבת ההסדר ובנייני הרדוף.

כמה זמן הגרעין קיים? כמה משפחות? נשמח לשמוע מספרים…

הגרעין ברמלה הוקם באלול התשס"ג. ומונה כיום 80 משפחות. ישנם משפחות צעירות ללא ילדים וישנם משפחות וותיקות/מבוגרות עם סוללה של דרדקים. הגרעין מפעיל מוסדות רבים בעיר כגון: בית ספר ממ"ד, 5 גני ילדים, שני מעונות, מרכז קהילתי עמידר, מרכז הבית להעצמת המשפחה, רבני בתי כנסת, מרכז רוחני קדושי השואה,עלון תורני שבועי, ישיבת הסדר, פעילויות עירוניות, מרכז זהות יהודית, ועוד.
הגרעין פרוס על כל שכונות העיר מקיים פעילות רוחב עניפה.

הרב שחור

הרב שחור על הקהילה:

בית הכנסת 'שארית יצחק' הוקם לפני כ-20 שנה על ידי קבוצה של משפחות מהעדה התוניסאית, שעברו מהאזור בעיר בו ממוקמים בתי הכנסת של העדה. בראשם עמד ר' שלום בוקובזה (ז"ל) ואחיו, ולצדו ר' יצחק בוקובזה הי"ו. על אף שהקדישו את הירושה מהוריהם לטובת העניין, ביחס למטרה לא היו אמצעים רבים או תורמים עשירים. בניית בית הכנסת נמשכה כמה שנים, תוך כדי שהם כבר מתפללים במבנה הלא גמור, ואוספים צדקה בבית העלמין בכל הזדמנות לטובת המשך הבניה. ההירתמות הגדולה שלהם נשאה פרי, ובסופו של דבר נבנה אחד מבתי הכנסת המפוארים בעיר. בבית הכנסת שלש קומות, הכוללים בית כנסת קטן של ימי חול (כ-40 מקומות), בית כנסת של שבת (כ150 מקומות), חדר אזכרות, ואולם גדול המשמש לשמחות של הקהילה, לאירועים סביב החגים לחברי הקהילה, ולאירועים הפתוחים לקהל הרחב. גם המקלט עליו שוכן בית הכנסת (בו התפללו בשנים הראשונות) משמש כיום כסניף לתנועת הנוער 'אריאל'.  מתפללי בית הכנסת כבר מזמן אינם רק תוניסאים, בני עדות שונות מרגישים בבית בתפילה, וכן קבוצה גדולה של הקהילה הלטינית שעברו גיור כחלק מהקהילה.

אודות הרב מרדכי הכהן:

הרב מרדכי הכהן, יליד ירושלים, שהה בתקופת ילדותו עם משפחתו בחו"ל, במסגרת מספר פרויקטים של 'קירוב רחוקים', אותם ניהל אביו. לאחר שובם ארצה, למד בישיבת מקור חיים, ולאחר מכן בישיבת ההסדר בירוחם, שם המשיך להתחנך לחיבור לעם ישראל. במשך 11 שנה למד בישיבה, והקים שם את משפחתו יחד עם רעייתו חגית. משפחת הכהן הצטרפו לגרעין התורני ברמלה בשנותיו הראשונות, כאשר הגרעין מנה רק כעשר משפחות. זמן קצר לאחר הגעתם לעיר, 'אומץ' הרב על ידי הקהילה התוניסאית בבית הכנסת 'שארית יצחק' אשר לא מכבר איבדו את החזן שלהם שנפטר ממחלה בגיל צעיר, והשאיר אותם ללא מנהיג רוחני. הקהילה התחברו מאוד לרב, והגבאים, ובראשם ר' יצחק בוקובזה, עזרו לו לעשות 'הסבה' למנהגי העדה ולחניו. תוך זמן קצר קיבל הרב את התפקידים של חזן, קורא בתורה ופוסק הלכה – והכל לפי מנהגי העדה. הילדים של הרב מרדכי וחגית גדלו בבית הכנסת, ואף הם שותפים פעילים בהובלת התפילה לפי הלחנים התוניסאים. הרב מרדכי שם לעצמו כמטרה פיתוח בית הכנסת כקהילה, עם פעילות ענפה המותאמת לגילאים השונים של המתפללים. לצורך כך, התחבר הרב לארגונים שונים המלווים רבני קהילה, עבר השתלמויות, ומקבל מהם גיבוי ועזרה בהרמת פרויקטים שונים בקהילה. מאז שנת תש"ע משמש הרב כר"מ בישיבת 'מקור חיים' בגוש עציון.

 

הרב הכהן

הרב מרדכי הכהן רב בית כנסת שארית ישראל
על הקהילה: בית הכנסת 'שארית יצחק' הוקם לפני כ-20 שנה על ידי קבוצה של משפחות מהעדה התוניסאית, שעברו מהאזור בעיר בו ממוקמים בתי הכנסת של העדה. בראשם עמד ר' שלום בוקובזה (ז"ל) ואחיו, ולצדו ר' יצחק בוקובזה הי"ו. על אף שהקדישו את הירושה מהוריהם לטובת העניין, ביחס למטרה לא היו אמצעים רבים או תורמים עשירים. בניית בית הכנסת נמשכה כמה שנים, תוך כדי שהם כבר מתפללים במבנה הלא גמור, ואוספים צדקה בבית העלמין בכל הזדמנות לטובת המשך הבניה. ההירתמות הגדולה שלהם נשאה פרי, ובסופו של דבר נבנה אחד מבתי הכנסת המפוארים בעיר. בבית הכנסת שלש קומות, הכוללים בית כנסת קטן של ימי חול (כ-40 מקומות), בית כנסת של שבת (כ150 מקומות), חדר אזכרות, ואולם גדול המשמש לשמחות של הקהילה, לאירועים סביב החגים לחברי הקהילה, ולאירועים הפתוחים לקהל הרחב. גם המקלט עליו שוכן בית הכנסת (בו התפללו בשנים הראשונות) משמש כיום כסניף לתנועת הנוער 'אריאל'.  מתפללי בית הכנסת כבר מזמן אינם רק תוניסאים, בני עדות שונות מרגישים בבית בתפילה, וכן קבוצה גדולה של הקהילה הלטינית שעברו גיור כחלק מהקהילה.   אודות הרב מרדכי הכהן: הרב מרדכי הכהן, יליד ירושלים, שהה בתקופת ילדותו עם משפחתו בחו"ל, במסגרת מספר פרויקטים של 'קירוב רחוקים', אותם ניהל אביו. לאחר שובם ארצה, למד בישיבת מקור חיים, ולאחר מכן בישיבת ההסדר בירוחם, שם המשיך להתחנך לחיבור לעם ישראל. במשך 11 שנה למד בישיבה, והקים שם את משפחתו יחד עם רעייתו חגית. משפחת הכהן הצטרפו לגרעין התורני ברמלה בשנותיו הראשונות, כאשר הגרעין מנה רק כעשר משפחות. זמן קצר לאחר הגעתם לעיר, 'אומץ' הרב על ידי הקהילה התוניסאית בבית הכנסת 'שארית יצחק' אשר לא מכבר איבדו את החזן שלהם שנפטר ממחלה בגיל צעיר, והשאיר אותם ללא מנהיג רוחני. הקהילה התחברו מאוד לרב, והגבאים, ובראשם ר' יצחק בוקובזה, עזרו לו לעשות 'הסבה' למנהגי העדה ולחניו. תוך זמן קצר קיבל הרב את התפקידים של חזן, קורא בתורה ופוסק הלכה – והכל לפי מנהגי העדה. הילדים של הרב מרדכי וחגית גדלו בבית הכנסת, ואף הם שותפים פעילים בהובלת התפילה לפי הלחנים התוניסאים. הרב מרדכי שם לעצמו כמטרה פיתוח בית הכנסת כקהילה, עם פעילות ענפה המותאמת לגילאים השונים של המתפללים. לצורך כך, התחבר הרב לארגונים שונים המלווים רבני קהילה, עבר השתלמויות, ומקבל מהם גיבוי ועזרה בהרמת פרויקטים שונים בקהילה. מאז שנת תש"ע משמש הרב כר"מ בישיבת 'מקור חיים' בגוש עציון.