כיסוי ראש לאישה והדרת נשים

מהו המקור למצוות כיסוי ראש עבור אשה נשואה? והיכן הנושא מוזכר בתורה הקדושה?

בתורה נאמר "ופרע את ראש האשה" (במדבר פרק ה, יח), בפסוק זה אנו רואים במפורש שהתורה יוצאת מנקודת הנחה שכל הנשים הנשואות הלכו בכיסוי ראש ושיער אסוף.

ולא זאת בלבד, אלא שהפסוק "ופרע את ראש האשה" מדבר במקרה של אשה סוטה, אשר הכהן מסיר את כיסוי ראשה מעליה, וכך גם מוכיח לנו, לא רק שכל הנשים הנשואות היו מכסות את שיערן, אלא גם שהבושה הכי גדולה שהיתה לאשה נשואה – הוא שכהן יפרע את שיערה האסוף בכיסוי ראש.

לגבי פירוש הפסוקים – מוטל עלינו לסמוך על חכמינו שהעבירו פירושים אלוקיים לתורה , המסורים להם מדור לדור, הלכה למשה מסיני.

כך לדוגמה, האם ידעת שבשום מקום בתורה לא כתוב איך מבצעים ברית מילה? גם לא כתוב בתורה אילו מלאכות אסורות בשבת, למרות שהתורה אומרת שמצווה זו חמורה מאוד; התורה קובעת שצריך להניח מזוזה בפתח הבית, אך לא כותבת בשום מקום מה כותבים בתוך המזוזה; התורה מצווה להניח תפילין, אך לא מבארת מה כותבים בתפילין או איך נראות; התורה מצווה ללבוש ציצית, אך לא מסבירה כיצד ציצית נראית; התורה  מצווה לשחוט בהמות, אך בשום מקום אינה מבארת כיצד שוחטים.

איך אנו יודעים שהפסוק "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" פירושו היא  הנחת  תפילין? איך אנו יודעים שהפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" מתייחס לפרשיות שאנו כותבים בתוך המזוזות? איך אנו יודעים שהפסוק "וזבחת כאשר צויתיך" מתייחס להלכות השחיטה המועברת במסורת? וכו' וכו'. אנו יודעים את פירוש המצוות והפסוקים רק בזכות חכמינו, שהעבירו פירושים אלו בעל פה מדור לדור, והם אשר הורו לנו כי הפירוש האמיתי לפסוק "ופרע את ראש האשה" מתייחס לכיסוי הראש. על חכמינו נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך… על פי התורה אשר יורוך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך".

כפי שמצוות השחיטה מוזכרת ללא ביאור, כך גם מצוות כיסוי ראש מוזכרת ללא ביאור, וחז"ל מסרו את הביאור האלוקי למצוות התורה. פירושיהם עברו מדורי דורות ממתן תורה ועד עצם היום הזה. זוהי הסיבה היחידה שיש לנו מזוזות ותפילין וברית מילה, וכל המצוות שמוזכרות בתורה. כי לא ניתן לקיים אפילו מצווה אחת מהתורה – ללא הפירושים שנמסרו לנו בעל פה.

חז"ל פסקו כבר לפני 2000 שנה בקירוב, שאשה נשואה שהולכת ללא כיסוי ראש – מאבדת את הכתובה שלה (מסכת כתובות, דף עב, עמוד א), והגדירו מהו כיסוי ראש: "ופרע את ראש האשה – ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש".

כך קיבלו חז"ל במסורת מדורי דורות. אנו רואים שהתורה מציינת זאת כדבר ידוע- שהכהן פורע את ראש האשה הנשואה – כי הרי היה ברור ומקובל שראשה של אשה נשואה אסוף במטפחת. לא היתה מציאות אחרת, וחז"ל ביארו עבורנו את ההלכות המקובלות והמסורות מדור לדור, דברי אלוקים חיים.

לאשה נשואה מותר להתייפות בגבול הטעם הטוב, כאשר כיסוי הראש שלה מהווה סימן חשוב להיותה נשואה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *