הצניעות והדרת הנשים: אם יש גברים עם בעיות, למה לא מגבילים אותם במקום להגביל אותי"?

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן כזה שחלק גדול ממה שמפעיל אותו הוא היצר המושך את שני המינים זה לזה. כשניסו פעם אחת בהיסטוריה לבטל את היצר הזה – העולם כמעט התפרק (סנהדרין סד.).

המערכת הזאת חשובה לכל בניית העולם. ביסודה היא נבראה בכדי להיות כלי להקמת משפחה וליצירת קשר אמיתי נפשי עמוק בין בני זוג הכורתים ברית זה עם זה.

וכאן מתערבב היצר הרע. דרכו של היצר הרע היא לקחת רצונות ומאוויים חיוביים, ולטשטש את הגבולות בין טוב ובין רע. לקחת את הדברים הטובים שהוטבעו באדם, ולמשוך אותם לשימוש לא נכון, רע ומזיק.

ומכיון שהיצר הזה קיים באדם בעוצמה, קל ליצר הרע להסיט אותו לשימוש לא נכון, המחריב את האדם ומאבד את צלם האלוקים שבו.

אשה המתלבשת באופן המדגיש את יפי גופה, חושבת שהיא מכבדת את עצמה בהופעה מושכת, ואינה שמה לב שהיא מעוררת בלב הגברים הרואים אותה מחשבות אחרות לגמרי, הרחוקות מאוד מכבוד אנושי. הרצון העמוק הדוחף את האשה להופיע בציבור באופן המושך תשומת לב, הוא רצון ליצור קשר נפשי עם סביבתה. היא מנסה לעורר רגשות של תשומת לב ואהבה פנימית, ולמעשה היא משפילה את כבודה האנושי.

התרבות המערבית, הנהנתנית מחד גיסא והמתירנית מאידך גיסא, גרמה לאשה בעידן המודרני להיות מוצגת באופן משפיל, והיא מוסיפה חטא על פשע ושוטפת את מוחה של האשה שהתנהגות ירודה זו היא כבודה. מצד אחד משדרים שזה עוול להגביל את בחירתה של האשה על צורת הופעתה וניהול חייה, ומצד שני מגבירים את התאוה הזו בלי בושה בכל דרך שהיא. מחד גיסא אין הגבלה על התפרצות היצרים, ומאידך גיסא אין הגבלה על שיסוי היצרים. התוצאה הסופית היא – השפלה של כבוד האשה בצורה מזעזעת, ועוד מתוך נימה של עקרונות נעלים כמו כבוד האדם וחירותו.

הפלא העצום הוא, שנשים הדוגלות בפמיניזם מוכנות לשתף פעולה עם התרבות הקלוקלת הזו, המציגה אותן כבובות בחלון ראוה. אם מתבוננים על כך רגע מבחוץ – זה נשמע מטורף: כיצד הן מסכימות שישתמשו בהן לליבוי יצרים מתוך השפלת הכבוד האנושי הבסיסי? כיצד אינן מבינות שתרבות ה"לבוש" המקובלת כיום נועדה לשרת כל מיני יצורים, על חשבון הכבוד שלהן?

זה מה שמתרחש בעולם המערבי.

כיסוי ראש לאישה והדרת נשים

מהו המקור למצוות כיסוי ראש עבור אשה נשואה? והיכן הנושא מוזכר בתורה הקדושה?

בתורה נאמר "ופרע את ראש האשה" (במדבר פרק ה, יח), בפסוק זה אנו רואים במפורש שהתורה יוצאת מנקודת הנחה שכל הנשים הנשואות הלכו בכיסוי ראש ושיער אסוף.

ולא זאת בלבד, אלא שהפסוק "ופרע את ראש האשה" מדבר במקרה של אשה סוטה, אשר הכהן מסיר את כיסוי ראשה מעליה, וכך גם מוכיח לנו, לא רק שכל הנשים הנשואות היו מכסות את שיערן, אלא גם שהבושה הכי גדולה שהיתה לאשה נשואה – הוא שכהן יפרע את שיערה האסוף בכיסוי ראש.

לגבי פירוש הפסוקים – מוטל עלינו לסמוך על חכמינו שהעבירו פירושים אלוקיים לתורה , המסורים להם מדור לדור, הלכה למשה מסיני.

כך לדוגמה, האם ידעת שבשום מקום בתורה לא כתוב איך מבצעים ברית מילה? גם לא כתוב בתורה אילו מלאכות אסורות בשבת, למרות שהתורה אומרת שמצווה זו חמורה מאוד; התורה קובעת שצריך להניח מזוזה בפתח הבית, אך לא כותבת בשום מקום מה כותבים בתוך המזוזה; התורה מצווה להניח תפילין, אך לא מבארת מה כותבים בתפילין או איך נראות; התורה מצווה ללבוש ציצית, אך לא מסבירה כיצד ציצית נראית; התורה  מצווה לשחוט בהמות, אך בשום מקום אינה מבארת כיצד שוחטים.

איך אנו יודעים שהפסוק "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" פירושו היא  הנחת  תפילין? איך אנו יודעים שהפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" מתייחס לפרשיות שאנו כותבים בתוך המזוזות? איך אנו יודעים שהפסוק "וזבחת כאשר צויתיך" מתייחס להלכות השחיטה המועברת במסורת? וכו' וכו'. אנו יודעים את פירוש המצוות והפסוקים רק בזכות חכמינו, שהעבירו פירושים אלו בעל פה מדור לדור, והם אשר הורו לנו כי הפירוש האמיתי לפסוק "ופרע את ראש האשה" מתייחס לכיסוי הראש. על חכמינו נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך… על פי התורה אשר יורוך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך".

כפי שמצוות השחיטה מוזכרת ללא ביאור, כך גם מצוות כיסוי ראש מוזכרת ללא ביאור, וחז"ל מסרו את הביאור האלוקי למצוות התורה. פירושיהם עברו מדורי דורות ממתן תורה ועד עצם היום הזה. זוהי הסיבה היחידה שיש לנו מזוזות ותפילין וברית מילה, וכל המצוות שמוזכרות בתורה. כי לא ניתן לקיים אפילו מצווה אחת מהתורה – ללא הפירושים שנמסרו לנו בעל פה.

חז"ל פסקו כבר לפני 2000 שנה בקירוב, שאשה נשואה שהולכת ללא כיסוי ראש – מאבדת את הכתובה שלה (מסכת כתובות, דף עב, עמוד א), והגדירו מהו כיסוי ראש: "ופרע את ראש האשה – ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש".

כך קיבלו חז"ל במסורת מדורי דורות. אנו רואים שהתורה מציינת זאת כדבר ידוע- שהכהן פורע את ראש האשה הנשואה – כי הרי היה ברור ומקובל שראשה של אשה נשואה אסוף במטפחת. לא היתה מציאות אחרת, וחז"ל ביארו עבורנו את ההלכות המקובלות והמסורות מדור לדור, דברי אלוקים חיים.

לאשה נשואה מותר להתייפות בגבול הטעם הטוב, כאשר כיסוי הראש שלה מהווה סימן חשוב להיותה נשואה.

יום העצמאות

"יום העצמאות במדינת ישראל הוא אחד מהימים הגדולים בתולדות ישראל שיש בו משום גאולת ישראל מסכנת כליה ודאית חס ושלום בקום על היישוב בארץ ישראל שהיה מצער בכמותו ודל בכוחותיו, כל תושבי הארץ הרבים והעצומים וממלכות ערב שמסביב לארץ בנשקם וחיילם, ולולא השם שהיה לנו, אזי חיים בלעונו-אותם היושבים בארץ ואת כל קהילות ישראל שבממלכתם. לפיכך זהו ניסא דרבים לכל ישראל- ומצווה לנהוג בו פרסום של הודייה  למושיעם של ישראל בבתי כנסת ובבתי ספר ובתלמודי התורה למען יכירו את חסדי השם עם עמו ביום הזה.מצווה על ההורים להביא את ילדיהם איתם לבתי כנסת להודות לשם על חסדו ולהיתפלל לביצורה ולשלומה של מדינת ישראל, שבשלמותה יהיה שלום לכל ישראל."

כל הדברים הנ"ל לא אני הקטן כתבתי אותם אלא הגאון  רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצוק"ל-הראשון לציון והרב הראשי לישראל דאז-במכתב לקהילות ג'רבה שבתוניס שפנתה אליו בשאלה(ביום כ באייר התש"יב): האם לבטל תינוקות של בית רבן מהתורה ביום חג העצמאות , למען ישתתפו באירועים ותפילות הנערכים ביום זה.

הדברים הנ"ל מדברים בעד עצמם ואין מקום להאריך כי הוא זה ואין משיבין את הארי.

וברוח זו כתב עמיתו ברבנות הראשית באותה תקופה הגאון רבי יצחק אייזק הלוי הרצוג זצוק"ל-רבה הראשי לישראל מחבר שו"ת "היכל יצחק": "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, יום גדול הוא זה, יום אשר בו כל ישראל, מסוף העולם ועד סופו שמחים בהלל ובהודיה "

ואנו גם כן לאורם ולאור כל גדולי ישראל שהפליגו  בשבחם על היום הגדול והקדוש הזה, וכפי דבריהם נעשה את היום הזה, יום  חג העצמאות ליום הודאה למלכו של עולם הקב"ה ואוכלים ושמחים בו ובזה יהיה לנו תקווה כי על ידי הודאה זו של התחלת הגאולה נזכה בעזרת ה' לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.

מזון טרי או מזון ישן? על איסור חדש

מזון טרי או מזון ישן?

שאלה: בשבוע שעבר קראתי בעלון, שעלי להיות בטוח שהחמץ נמכר בדין .התחלתי להסתכל על תאריך היצור ואמרתי : מוטב שאקנה מן התוצרת החדשה שיוצרה לאחר הפסח. והנה ראיתי שכתוב "ללא חשש חדש" הרב ,האם יש צורך לקנות תוצרת ישנה דווקא?

תשובה: שאלתך מתאימה לספירת העומר,  ומחזירה אותנו לזמן שבית המקדש היה קיים. אז היו מביאים למחרת יום טוב הראשון של פסח את קרבן העומר . הקרבן עשוי משעורה. והיו סופרים חמישים יום (כמו שאנו סופרים היום) ומקריבים את קרבן שתי הלחם העשויות מחיטה , בחג השבועות .

ומה זה קשור אלי, המתגורר ברמלה?

עד שלא הקריבו את קרבן השעורים בחול המועד פסח, אסור לי לצאת לשדה ולקצור את תוצרת החיטה הטריה, "החדשה". רק לאחר שהקריבו את קרבן השעורים מותר לי לצאת לשדה ולקצור לי חיטים להכנת מוצרי המאפה. (אגב רק לי מותר לקצור חיטה ואילו להביא לבית המקדש את התוצרת החדשה אסור עד שבועות עד הבאת קרבן החיטה.)

אבל היום אין בית מקדש ואין קרבן שעורה ואין קרבן חיטה אז מה זה אומר לי?

משחרב בית המקדש קבעו חכמים, כי מותר לצאת לקצור רק ביום ט"ז ניסן, כלומר יום שני  של חוה"מ פסח.

בארץ ישראל בה זורעים את החיטה בסביבות ראש השנה,מגיע זמן הקציר בסביבות פסח. ועלינו להקפיד לא להוציא את הטרקטורים לשדה לקצור את החיטה החדשה עד יום ב' של חול המועד פסח.

אבל בחציו הדרומי של כדור הארץ (מדינות דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה) שם העולם הוא "הפוך", הזריעה היא בסביבות פסח ואילו הקציר הוא בסביבות סוכות. הרי שהחיטה הנקצרת שם בחודש חשוון ,אסורה באכילה עד שיבוא חול המועד פסח (כחצי שנה)!!!

אבל הרב , להזכירך, אני גר ברמלה ולא בדרום אמריקה אז מה זה קשור אלי? ואני בכלל לא חקלאי…

צודק, בעידן המודרני  בו אנו חיים, הכדור הוא  אחד, כמו בכפר גלובלי .

גילו כי החיטה הגדלה בדרום אמריקה עשירה יותר בנוזלים ומתאימה יותר לתעשיית הלחם והעוגות, ואילו החיטה הגדלה בארץ ישראל היא יותר יבשה ומתאימה יותר ליצור קרקרים ופסטה. ולכן יש היום יצוא ויבוא, רוב מאכלנו בארץ הם מחיטה הבאה מחו"ל, ואלו את החיטה שאנו מגדלים בארץ ישראל, אנו מייצאים לבתי חרושת הגדולים בעולם המייצרים פסטות.

ולכן הרבנות הראשית לארץ ישראל טורחת מדי שנה להגיע  לכל טחנות הקמח, ובודקת שישתמשו רק בחיטה שעבר עליה חול המועד פסח ,והיא בחינת חיטה ישנה.

אך כאשר אנו קונים עוגיות פסטות וכו' מיבוא, איך נדע שאכן בית החרושת השאיר את החיטה במחסניו חצי שנה, וחיכה ולא השתמש בה לפני זמן  הבאת העומר? לכן כל מוצר יבוא המגיע לישראל, דרוש שיהיה כתוב עליו "באשור הרבנות הראשית לישראל" אז אנו בטוחים שהרבנות בדקה כי הוא אכן עשוי בכשרות, ואף בדקה את זמן גידול החיטה ולכן מופיע עליו הכיתוב:" ללא חשש חדש".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במה עוסקים חברי הגרעין ?

חברי הגרעין עוסקים בתחומים רבים ומגוונים. אנשי חינוך, הייטק, תעשיה, ניהול, שיווק,עצמאיים וצבא. חלקם עובדים ברמלה והסביבה וחלקם נוסעים למרכזי תעסוקה והייטק סמוכים. הגרעין לא מאופיין בגוון אחד של אנשים, על כן כל משפחה שמצטרפת מוצאת את מקומה בתוך פסיפס קהילתי עשיר.

 

איפה הגרעין ממוקם?

הגרעין פרוס על פני כל שכונות העיר במגמה להשפיע בצורה רחבה ולייצר עשיה שנותנת לכל שכבות האוכלוסיה.

על אף ההתפזרות בכל העיר ישנם מקומות שיוצרים מעין ריכוז קהילתי עצמאי, בעיקר סביב שבתות ומפגשי תפילה ולימוד.

המרכז הראשון והגדול של הגרעין מרוכז בשכונת יוספטל, סביב בית כנסת קדושי השואה.

בית הכנסת מהווה מרכז תרבותי-תורני-קהילתי לכל האיזור, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ימי חול ומועדים.

בבית כנסת יש מתחם המשמש ככולל ערב, ובעבר שימש גם ככולל אברכים ביום. משפחות רבות קבעו את ביתן בשכונה זו, המכילה בתוכה גם את בית הספר של הגרעין, וארבעה גני ילדים ומעון. אזור זה מלכד את שכונות יוספטל, ונווה דוד.

 

שכונת עמישב, (שכונה מעורבת) מהווה אף היא מוקד התרכזות ועשיה קהילתית. בשכונה קיים בית כנסת "עמישב" שנפתח מחדש ע"י חברי גרעין לאחר שהיה סגור מספר שנים. בית הכנסת מושך אליו חברי גרעין המתגוררים בשכונה, ובשכונות סמוכות.

בית הכנסת מפעיל בשבתות ובימי חול, תפילות שיעורי תורה ומפגשי משפחות.

שכונות סמוכות: קריית האומנים, גינדי,ישיבת ההסדר ובנייני הרדוף.

כמה זמן הגרעין קיים? כמה משפחות? נשמח לשמוע מספרים…

הגרעין ברמלה הוקם באלול התשס"ג. ומונה כיום 80 משפחות. ישנם משפחות צעירות ללא ילדים וישנם משפחות וותיקות/מבוגרות עם סוללה של דרדקים. הגרעין מפעיל מוסדות רבים בעיר כגון: בית ספר ממ"ד, 5 גני ילדים, שני מעונות, מרכז קהילתי עמידר, מרכז הבית להעצמת המשפחה, רבני בתי כנסת, מרכז רוחני קדושי השואה,עלון תורני שבועי, ישיבת הסדר, פעילויות עירוניות, מרכז זהות יהודית, ועוד.
הגרעין פרוס על כל שכונות העיר מקיים פעילות רוחב עניפה.